סוף מרץ אביבי וקסום.
פריחת הכלניות והחרציות פורשות מרבדיהן ברקע החורשות המוריקות.
על גבעה סמוכה פורח במלואו הדרו תורמוס ההרים בצבעי הלילך, ופרפרים לבנוניים מקדים להם מעל לפריחה ונותנים עוד חותם של קסם.

האם זה העולם לתוכו אני נולדתי?
ומה מסתתר מאחורי כל נפלאות הבריאה הזאת?
האם באמת כל זה לכבודי?
אני עוצם עיני לרגע ומרשה לעצמי להיסחף לתוך נהר גועש וחושיי מטלטלים אותי.
וואו איזו יצירת מופת נגלית לעיני: אני ממשיך להיסחף בנהר הפתלתל, ומוצא את עצמי נופל לתוך מפל גועש שמוביל, סוחף ומטלטל אותי למחוזות חדשים. ואני פשוט נכנע לעוצמות הטבע, ונותן לו את ההובלה.
כמה עוצמות אני מגלה וחושיי משתכרים מכל ההצגה המולאה שמפגין לי הטבע.
ואני ממאן להאמין, ומשפשף את עיני להאמין שאכן כל זה אמיתי.
וכי אין כאן מצגת של תעתועי שווא, אשר יוביל אותי לעולם נסתר ופחות מושלם.

ואני גדל מיום ליום, ואדמתי כאילו נשמטת מתחתי.
ובעיניים מפוקחות מנסה אני להבין את צפונות העולם בו אנו חיים ואת הנסתר על הגלוי. והנסתר הינו רב על הגלוי.
ומקווה אני שבראייה מפוקחת אצליח להבין את חוקי הטבע והשלכותיו עלי כאדם ועל האנושות בכלל.

רמי מור